תקן 129 חלק 1 וחלק 2 – התקנה ותחזוקת מטפים

במאמר הבא, נדון בשאלות: מהו תקן 129 חלק 1 וחלק 2? מהן הנחיותיו? מי נדרש ליישם הנחיות אלו? מהן בדיקות המטפים הנדרשות ע"פ תקן 129 חלק 2 ומהי תדירותן? חשוב לא פחות - מהו אופן התיעוד שלהן לרשויות (טופס מס' 2), כל זאת ועוד במאמר זה.
תקן 129 חלק 1 וחלק 2

מהו תקן 129 חלק 1 וחלק 2, ומהן הנחיותיו

תקן ישראלי 129 הוא מערך הנחיות לתחזוקה, בקרה, התאמה, התקנה וסימון של מטפים בעבור רוב המבנים בישראל, המוגדרים כבעלי רמת סיכון בסיסית-גבוהה, ולכן נדרשים באחזקת אלמנטים שונים של אמצעי בטיחות אש במבנה, כמו: אחזקת מטפים מיטלטלים, כיבוי אש ע”פ תקן 129 חלק 1 וחלק 2, ואמצעים נוספים כמו אחזקת מערכות גילוי וכיבי אש ע”פ תקנים 1596, 1928, ותקן 1220.

תקן 129 חלק 1 וחלק 2 מתייחס בנושאיו לאחזקת מטפים מיטלטלים לכיבוי אש במבנה, לצורך שמירה על אמצעי כיבוי אש זמין במבנה, בעת מקרה חירום מסוג שריפה או פריצה מוקדמת של אש, במטרה לכבות את האש ככול המוקדם, ולמנוע נזק באובדן חיי אדם ורכוש.

התקן מתחלק לשני חלקים:

חלק 1 – המכסה תחזוקה של ציוד כיבוי אש מסוג מטפים מבוססי אבקה.
חלק 2 – המכסה התאמה, התקנה וסימון תקני של מטפים.

תקן 129 חלק 1 – מטפים מיטלטלים: תחזוקה ובקרה: חודשית, שנתית, ואחת ל-5 שנים.

תק 129 חלק 1, קובע הוראות תחזוקה ובקרה תקופתיות, החלות על המבנים , הנדרשות ליישום בטווחי הזמן שמכתיב התקן. חוקי מדינת ישראל. תקן זה קובע כי נדרש לבצע בדיקת ציוד כיבוי אש מסוג מטפים מיטלטלים (מטף כיבוי אש) אחת לשנה. תדירות בדיקת ציוד כיבוי אש מסוג מטפים:

בדיקת מטפים חודשית: מטפי כיבוי אש: תחזוקה. ע”פ תקן ישראלי 129 חלק 1 – בקרת מטפים חודשית

בדיקת מטפים חודשית: בקרת מטפים במבנה – בקרת שוטפת אחת לחודש.

צוות בטיחות האש של חברתינו מדגיש כי תדירות הבקרה השוטפת היא היבט חשוב בתחזוקת מטפים. בהתאם לכך, תקן ישראלי 129 חלק 1 קובע כי יש לבצע בקרה שוטפת אחת לחודש על מנת לוודא שהמטף תקין. עם זאת, ישנם תנאים מסוימים שבהם יש לבצע את הבקרה לעתים קרובות יותר, והן מוזכרות בפסקה אחת קדימה.

אופן הבקרה החודשית למטפים ע”פ התקן

הבקרה החודשית דורשת מהאחראי על המבנה התייחסויות שונות בבדיקךת המטפים, כגון:

ניעור מטפים באופן חודשי לפחות

תקן 129 חלק 1 מציין כי יש לנער מטפים לפחות פעם בחודש כדי להבטיח שהאבקה בפנים תהיה רופפת וזורמת חופשית. הטלטול צריך להיעשות על ידי היפוך של המטף ומכה אותו עם פטיש מיוחד לכך.

בדיקת מיקום תקין ובלאי חזות לכל מטף

בתקן זה נדרש לוודא כי המטף נמצא במקומו התקין, ובנוסף ולכך, נדרשת לבצע בדיקה חזותית של מטפים לאיתור נזק, קורוזיה או סימני בלאי אחרים במהלך תהליך הטלטול, כדיי לוודא שהוא תקין לפעול במקרה של שריפה.

סביבות ומבנים חריגים הנדרשים בבקרה רבה יותר מאחת לחודש:

סביבות ומבנים אלו, כוללים:

1. מבנים בעלי סכנה בסבירות גבוהה: מפעלים, ומבנים ורכבים בעלי סכנת שריפה בסבירות גבוהה.
2. מבנים בעלי תנאי קיצון כגון טמפרטורה קיצונית.
3. בסביבה רועדת כמו רכב, חדר מכונות וכו’.
4. סביבות בעלי פוטנציאל גניבה גבוה, בהן ניתן לגנוב את הציוד כמו מרכזי קניות, קניונים ועוד.

הבקרה תתבצע לעתים קרובות יותר בתנאים אלה, והתדירות תיקבע ע”פ הערכה מותאמת אישית בהתאם לצורכי אותו המבנה, בשיתוף חברה לבטיחות אש (מנע אש), רשות הכבאות וההצלה, מכון התקנים.

  1. סכנה בסבירות גבוהה:
    כאשר קיימת סכנת שריפה בסבירות גבוהה. במצבים בהם קיים סיכון גבוה לשריפה, כגון באזורים עם חומרים דליקים או במקומות בהם משתמשים בלהבות פתוחות, יש לבצע בקרה שגרתית לעיתים קרובות יותר על מנת להבטיח כי השריפה המטף מוכן לשימוש במקרה חירום, זאת ע”פ תוכנית בטיחות האש שנקבעה בשיתוף כל הגורמים:

    א. התקשרות עם חברה העוסקת בבטיחות אש ומשמשת כמעבדה מוסמכת (חברת מנע אש), וביצוע תוכנית בטיחות אש במבנה ע”פ דרישות מת”י.
    ב. עמידה בתקני מכון התקנים הישראלי (מת”י).
    ג. קשר רציף ועמידה בדרישות רשות הכבאות העירונית, חברת מנע אש תשמח להכווין אתכם גם בנושא זה.

    פסקאות א,ב,ג לעיל, תקפות וחלות על רוב המבנים בישראל, ולא רק על מבנים בעלי סכנת שריפה בסבירות גבוהה מן הרגיל.
  2. תנאי אפסון קיצוניים כגון טמפרטורה קיצונית.
    כאשר התנאים במקום חושפים את המטף לכל סוג של נזק, או שיש חשש סביר לנזק כזה: מטפים עלולים להינזק ממגוון גורמים למשל כאשר המטף נמצא בסביבה קורוזיבית (קוֹרוֹזְיָה), או בטמפרטורה גבוהה, העלולות לגרום נזק למטפים לאורך זמן.
  3. בסביבה רועדת כמו רכב, חדר מכונות וכו’:
    כאשר המטף נמצא בסביבה עם רעידות, כמו ברכבים או חדרי מכונות: רעידות עלולות לגרום נזק למטפים לאורך זמן. יש לבצע בקרה שגרתית לעתים קרובות יותר במצבים אלו כדי להבטיח שהמטף עדיין תקין. במקומות סגורים שאינם מאוכלסים באופן קבוע ואינם מהווים חלק בלתי נפרד ממקום תפוס, יש לבצע בקרה שוטפת לפחות אחת לרבעון. זאת על מנת להבטיח כי מטפים באזורים אלו עדיין במצב תקין, גם אם לא נעשה בהם שימוש תכוף. בקרה שגרתית צריכה להיעשות לעתים קרובות יותר במצבים אלו כדי להבטיח שהמטף תקין.
  4. מבנים בעלי פוטנציאל לגניבה כגון מרכזי קניות, קניונים:
    במבנים בהם מטפים מוצבים במקום שאין בו פיקוח אפקטיבי וניתן לגנוב אותם בקלות, כגון, מרכזי קניות, ומסחר כגון סופרים, קניונים, מבנים כמו אוניברסיטאות, בתי ספר, גנים, פעוטונים, לרבות בתי חולים ומבני ציבור אחרים. במבנים אלו, צריכה להיעשות בקרה שגרתית לעתים קרובות יותר (“הערכה מותאמת אישית בהתאם לצורכי אותו המבנה” ככתוב לעיל).

    זאת כדי להבטיח שהמטף אינו נגנב, אינו הושחת, ונמצא במצב תקין. זאת כי לצערנו לא חסרים מקרי השחתת רכוש ציבורי, פרטי ועסקי.

    בנוסף, לצורך כך נדרש ע”פ תקן 129 חלק 1, להכשיר את עובדי המקום האחראיים לשמירה על מטפים וציוד כיבוי אש נוסף, המוצבים באזורים שאינם במעקב צמוד, ולכן עלולים להיות חשופים יותר לגניבה או נזק.

בדיקת מטפים שנתית ע”פ תקן 129 חלק 1:

תקן בדיקת מטפים – בדיקת מטפים שנתית נדרשת ע”פ תקן ישראלי 129 חלק 1, וקובעת כי ישנה חובה לביצוע בדיקה מקיפה ומעמיקה עבור תחזוקת ציוד כיבוי אש מסוג מטפים מיטלטלים, זאת בתדירות מינימלית של אחת לשנה.

טופס מס’ 2 לבדיקת מטפים שנתית: אישור תקינות ציוד כיבוי אש – טופס מס’ 2:

(טופס מס’ 2) “אישור תקינות מטפים” מסמך תיעוד והצהרה לכך שבוצעה בדיקת מטפים שנתית במבנה, וכי כל המטפים נבדקו היטב במספר ההיבטים הנחוצים הנכתבו לעיל, ונמצאים תקינים.

הבדיקה השנתית תבוצע רק על ידי חברה המוסמכת לכך ע”י מת”י, ובסיום הבדיקה, הגורם המבצע אחראי למלא את טופס מס’ 2:

התחזוקה השנתית מתבצעת ע”י גורם המוסמך לכך בלבד:

מכון התקנים הישראלי קבע כי עבודות התחזוקה והמילוי של המטפים, ייעשו רק על ידי מתחזק מטפים מאושר ע”י מכון התקנים, ומועסק בשירות אחזקת הגוף המספק או על ידי עובדי שירות האחזקה הנמצאים בפיקוח, המחזיק את ההיתר הרלוונטי לתקן 129 חלק 1.

תחזוקה ובדיקה שנתית של מטפים מתייחסת למספר נושאים:

כדי להבטיח תפקוד תקין של מטף כיבוי אש ע”פ תקן 129 חלק 1, בודק המטפים המוסמך לכך, נדרש לבצע מספר שלבים:

1. ראשית, יש לבדוק את סימון חותמת אישור תקינות המטף, זאת כדי לוודא שהמספר המוטבע על המטף קיים, וניתן לקריאה. אם לא, יש להביא לפסילה של המטפה ע”פ הוראות התקן.

חותמת אישור תקינות המטפים מגינה על העסק שלך מפני התחייבויות משפטיות, ומספקת חותמת אחוזים שניתן להשתמש בה לצורכי ביטוח.

המשמעות היא שבמקרה של שריפה, העסק שלך מוגן מפני תביעות אחריות, שעלולות להתעורר עקב שריפות שלא כובו כראוי. על ידי קבלת חותמת מטף, אתה יכול להיות סמוך ובטוח שהעסק שלך עומד בתקנות ובחוקים, ועשית את הצעדים הנדרשים כדי להגן על העסק והלקוחות שלך. אל תחכו עד שיהיה מאוחר מדי, קבלו עוד היום את החותמת של המטף והבטיחו את בטיחות העסק והלקוחות שלכם.

2. לאחר מכן, יש לוודא כי תאריך הבדיקה לא פג, זאת כדי לוודא כי הלחץ ההידרוסטטי הפנימי של כלי המטף נמצא תקין ע”פ תקן 129 חלק 1.

3. אם אחד מהתנאים הללו אינו מתקיים (1-2), יש לבצע בדיקת לחץ הידרוסטטי למטפים מיטלטלטים ע”פ תקן 129 חלק 1.

בדיקת לחץ הידרוסטטית למטפי כיבוי אש ע”פ תקן זה – אחת לחמש שנים או כאשר תקינות המטף מוטלת בספק.

ע”פ ת”י 129 חלק 1, בדיקת לחץ הידרוסטטית נדרשת כחובה אחת ל-5 שנים, וחלה על כל מבנה שנדרש באחזקת ציוד כיבוי אש במבנה מסוג מטפים לכיבוי אש שעל פי תקן 129 חלק 2. עם זאת, ישנם מקרים בהם נדרשת בדיקה הידרוסטטית מידיית עבור מטפי הכיבוי:

מתי נדרשת בדיקה הידרוסטטית מיידית?

ע”פ תקן ישראלי 129 חלק 1, נדרשת בדיקה הידרוסטטית מיידית במקרים בהם תקינות המטף מוטלת בספק במהלך הבדיקות השנתית. כלומר, הדרישות לבדיקת לחץ הידרוסטטית של מטפים ע”פ תקן זה יכולות להשתנות בהתאם למצבו של המטף.

אם לא נמצאה כל תקלה בבדיקת המטף ככתוב לעיל בסעיפים 1 ו-2, הבדיקה ההידרוסטטית נדרשת לביצוע אחת לחמש שנים בלבד. זאת בתנאי כי לא נמצא כל בלאי או פג תוקף בבדיקות מספר המטף ותוקפו

מהי בדיקה הידרוסטטית למטף כיבוי אש?

בדיקה הידרוסטטית, היא דרך לבדוק את תקינות כלי הלחץ של מטף (המיכל המכיל את חומר הכיבוי). הבדיקה כוללת מילוי של המטף במים או נוזל אחר, ולאחר מכן הפעלתו בלחץ לרמה הגבוהה מלחץ העבודה הרגיל של המטף.

ע”פ תקן 129 חלק 1, מטרת הבדיקה היא לוודא שהמטף מסוגל לעמוד בלחץ שהוא מיועד לפעול בו, ללא דליפה או קרע. חשוב לוודא את שלמותו ותקינותו של כל מטף במבנה ע”פ דרישות תקן זה מכיוון שאם כלי הלחץ ייכשל במהלך השימוש, חומר הכיבוי עלול להימלט והמטף לא יהיה יעיל בכיבוי שריפה.

במהלך הבדיקה, ממלאים את המטף במים ומכניסים אותו ללחץ באמצעות מכונת בדיקה מיוחדת. הלחץ נשמר לפרק זמן, לרוב מספר דקות, והמטף נבדק לאיתור סימני דליפה או עיוות. אם המטף עובר את הבדיקה, ניתן למלא אותו ולהחזירו לשירות. אם הוא נכשל, יש להוציאו משירות ולתקן או להחליף אותו.

תקן 129 חלק 2 – מטפים מיטלטלים: התאמה, התקנה וסימון

תקן 129 חלק 2 עוסק בדרישות התאמה, התקנה וסימון של מטפים. זאת ע”פ מכון התקנים הישראלי (מתי) ודרישות רשות הכבאות.

חלק 2 בתקן זה, קובע מספר הוראות ובדיקות הנדרשות לביצוע בכדי לוודא כי המטפים מותקנים ע”פ דרישותיו הקפדניות של התקן, ובנוסף כי הם נבדקו ע”פ תקן 129 חלק 1, והם תקינים לשימוש והצלת חיים.

  1. הערכת סיכוני בטיחות האש של המבנה, בכדיי להעריך את כמותם וסוגם של המטפים.
  2. תכנון מיקום הנחת המטפים בהתאם לאופי המבנה, ישנו דגש גם על גובה תליית המטף.
  3. בדיקה הידרוסטטית ראשונית לווידוי תקינות לחץ המטפים ע”פ התקן.
  4. סימון ומילוי שדות החובה על מטף הכיבוי, הסימון צריך לכלול מידע על סוג המטף, קיבולתו ותאריך הבדיקה האחרונה שלו – כתיבת תאריך בדיקת הלחץ על גבי כל מטף, וקביעת מועד לתחזוקה ע”פ תקן 129 חלק 1. מה שמאשר את תקינותו של המטף.
  5. התקנת המתפים במבנה ע”פ תקן 129 חלק 2.

סיכום:

לסיכום, תקן ישראלי 129 הוא מערך הנחיות חשוב לתחזוקה, התאמה, התקנה וסימון של מטפים ע”פ מכון התקנים.

התקן מבטיח כי המטפים נמצאים במצב עבודה תקין ונגישים בקלות למקרה חירום. על ידי ביצוע הנהלים המפורטים בתקן, אנשים וארגונים יכולים לסייע במניעת שריפות ולהגן על חיים ורכוש.

כפתור לשיחת וואטסאפ עם נציג בוואטסאפ

היי כאן ניר, מתי נוח שאחזור אליך?

היי כאן ניר,
מתי נוח שאחזור אליך?

ניר, מנע אש

לקבלת שירות,
השאירו פרטים ואנו ניצור איתכם קשר:

לקבלת שירות
השאירו פרטים, ואנו ניצור איתכם קשר:

מובילים את בטיחות האש בישראל

0
מטרים בטוחים יותר
0
שנות ניסיון
0
תקנים מוסמכים
0
פריסת צוותים ארצית

מובילים את בטיחות האש בישראל

0
תקנים מוסמכים
0
פריסת צוותים ארצית
0
שנות ניסיון
0
מטרים בטוחים יותר
ניר

לשיחת ייעוץ ללא עלות, השאירו פרטים.

לשיחת ייעוץ ללא עלות, השאירו פרטים:

השאירו פרטים ונחזור אליכם