איך מתנהלים צוותי כיבוי אש באירועי חירום?

שלבי הניהול של צוותי כיבוי אש באירועי חירום

1. קבלת הקריאה וניהול המידע הראשוני

• מוקדי החירום:
  הקריאה מתקבלת במוקד 102 של הרשות הארצית לכבאות והצלה, שמנתח את המידע המתקבל מהמתקשרים: מיקום השריפה, סוג המבנה, האם יש לכודים או חומרים מסוכנים בסביבה.
• שיגור צוותים:
  בהתאם למידע הראשוני, מוקדים שולחים את הצוותים המתאימים ביותר, כולל רכבי כיבוי, יחידות חילוץ מיוחדות, או מטוסי כיבוי.

2. הערכת מצב ראשונית בזירה

• מיפוי האזור:
  עם הגעת הצוותים למקום, מפקד האירוע מבצע סיור קצר במטרה לזהות את מוקד האש, סיכונים סביבתיים (כמו מכלי דלק או מבנים סמוכים), ואיתור אנשים לכודים.
• קביעת סדרי עדיפויות:
  1. הצלת חיים ופינוי נפגעים.
  2. מניעת התפשטות האש.
  3. הגנה על רכוש וצמצום נזק סביבתי.

3. חלוקת משימות ותיאום בין צוותים

• חלוקת אחריות:
  הצוותים מחולקים לתפקידים ייעודיים:
  • צוותי כיבוי: מתמקדים בכיבוי אש בכל מוקדיו בעזרת תותחי מים, מערכות קצף או חומרי כיבוי ייחודיים.
  • צוותי חילוץ: פועלים לחילוץ לכודים מתוך מבנים או כלי רכב בוערים.
  • צוותי פינוי: אחראים לפינוי אזור הסכנה מאנשים שאינם מעורבים באופן ישיר.
• תקשורת ותיאום:
  שימוש במערכות תקשורת מתקדמות מבטיח שהמידע זורם בצורה יעילה בין מפקדי הצוותים, המוקד המרכזי ושאר גורמי החירום.

4. כיבוי ופינוי מקצועי של האש

• שיטות פעולה מותאמות:
  צוותי כיבוי משתמשים בשיטות שונות בהתאם לסוג האש:
  • שימוש במים או קצף לשריפות מבנים.
  • מערכות גז לשריפות במפעלים רגישים.
  • מטוסי כיבוי לשריפות יער רחבות היקף.
• ניטור סביבתי:
  במהלך הכיבוי, מבוצע ניטור סביבתי כדי לוודא שאין סכנות נוספות, כמו פליטת חומרים מסוכנים או התפשטות נסתרת של האש.

5. סיום האירוע וניטור הזירה

• כיבוי סופי ונטרול מוקדי חום:
  הצוותים מבצעים בדיקות למוקדי האש כדי לוודא שהשריפה לא תחזור להתלקח.
• שחרור הזירה:
  לאחר נטרול האש, הזירה נמסרת לבעלי המבנה או לרשויות המקומיות.

אתגרים עיקריים בניהול אירועי חירום

1. תנאי שטח קשים:

צוותי כיבוי אש נדרשים לפעול בתנאים מאתגרים כמו גישה מוגבלת למוקדי האש, תנאי מזג אוויר קשים או סכנות סביבתיות.

2. התמודדות עם חומרים מסוכנים:

במפעלים או במבנים תעשייתיים, הצוותים עשויים להתמודד עם חומרים דליקים או רעילים, הדורשים שימוש באמצעי מיגון ייעודיים ושיטות פעולה מיוחדות.

3. פינוי אנשים במבנים רבי קומות:

במבנים גבוהים, הפינוי דורש תיאום רב ושימוש בציוד ייעודי כמו סולמות טלסקופיים או רכבי גובה.

4. ניהול מספר צוותים במקביל:

אירועים גדולים מחייבים תיאום בין מספר רב של צוותים, כולל כוחות חילוץ, כיבוי ופינוי, מה שמצריך ניהול לוגיסטי מורכב.

ציוד ייעודי המשמש את צוותי כיבוי אש

1. רכבי כיבוי:

• משאיות כיבוי עירוניות: מצוידות במיכלי מים, צינורות לחץ גבוה, ומערכות תותחי מים.
• רכבי שטח: מותאמים לתנאי שטח קשים ולשריפות יער.

2. ציוד אישי:

• חליפות חסינות אש, מסכות נשימה ומכשירי תקשורת.

3. טכנולוגיה מתקדמת:

• רחפנים לניטור ותיעוד השטח.
• מערכות תרמיות לאיתור מוקדי חום ולכודים.

תקנים רלוונטיים בישראל

1. ת”י 1001 – מערכות גילוי ושחרור עשן:

תקן זה מסדיר את הדרישות למערכות שחרור עשן, המסייעות לצוותי כיבוי לפעול בתנאי עשן סמיך ולפנות אנשים בצורה בטוחה.

2. ת”י 921 – שילוט בטיחות אש:

תקן זה מספק הנחיות ברורות לשילוט דרכי מילוט ומיקומי ציוד כיבוי, המאפשרות התנהלות יעילה בזירה.

3. ת”י 1596 – מערכות ספרינקלרים:

תקן המחייב התקנת מערכות ספרינקלרים במבנים מסוימים, המסייעות בשליטה ראשונית על האש לפני הגעת הצוותים.

הערה על התקנים:

התקנים שהוזכרו כאן הם חלק מרשימה רחבה יותר של תקנים החלים על מבנים, תעשייה וצוותי כיבוי אש. לכל מבנה ותעשייה עשויים להיות תקנים ייחודיים נוספים המחייבים התאמה.

מי רשאי לעסוק בתחום זה בישראל?

1. כוחות הכיבוי וההצלה:

הרשות הארצית לכבאות והצלה היא הגוף המרכזי האחראי על ניהול והפעלת צוותי כיבוי אש.

2. יחידות חירום ייעודיות:

• צוותים המוכשרים לפעולה במפעלים עם חומרים מסוכנים.
• יחידות מתנדבים המסייעות באירועים רחבי היקף.

לסיכום

ניהול צוותי כיבוי אש באירועי חירום הוא משימה מורכבת הדורשת ידע מקצועי, ציוד מתקדם ותיאום מדויק. הצוותים פועלים להצלת חיים, מניעת נזקים והתמודדות עם סכנות סביבתיות, תוך עמידה בתקנים מחייבים.

הסתייגות: מאמר זה נועד לספק מידע כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ מקצועי. יש לפנות לגורמים מוסמכים בתחום כיבוי האש לצורך קבלת מידע נוסף או הדרכה מותאמת.